בקיצור: משפחה

רשומה רגילה

בשלושת השבועות האחרונים הקדשתי את עיקר זמני הפנוי לשני נושאים עיקריים (מעבר לתכנון יומולדת לאשתי): האחד הוא סדרת שלושת הפרקים המצוינת של "מגש הכסף" והתהליך המבורך שהחל בעקבותיה (לכך יוקדש פוסט בנפרד) והשני הוא ספרו של יובל נוח הררי, "קיצור תולדות האנושות", לו יוקדש פוסט זה.

את הספר החלטתי לקרוא לאחר שביקרתי בתערוכה המרתקת שהוקמה בעקבותיו במוזיאון ישראל. במשפט אחד, מדובר לדעתי בלא פחות מספר חובה לכל אדם ששואף להבין מעט את העולם שסובב אותנו ואת מקומנו בו. הספר מתמקד בעיקר בשרשרת ההיסטוריה שהחלה מהמהפכה הלשונית, דרך המהפכה החקלאית ונמשכת במהפכה המדעית עד למציאות חיינו כיום, אך נראה שב-416 עמודיו משולב כל סיפור חיינו המשותפים על הכדור הזה.

SlaveDanceand_Music

בהקשר אלינו, בפרק המהפכה המדעית מתאר הררי בצורה מדויקת את תהליך קריסתן של המשפחה והקהילה: "בתמורה לדאגתם האימהית של השוק והמדינה, האינדיווידואלים פוררו את המשפחות והקהילות שבתוכן הם חיו" (עמ' 362). כפועל יוצא, המשפחה והקהילה שבעבר סיפקו לנו את מרבית צרכינו, נאלצו לפנות את מקומן לראשונה בהיסטוריה לשוק (שמספק לנו עבודה, ביטוח, פנסיה ועוד) ולמדינה (שמספקת לנו ביטחון, רווחה, בריאות ועוד) (כמובן שהמילה 'לכאורה' לגבי הכתוב לעיל היא הכרחית כאן).

הררי ציין ש"מדינות ושווקים המורכבים מאינדיווידואלים מנוכרים יכולים להתערב בחיי בני האדם בקלות רבה לאין שיעור מאשר מדינות ושווקים המורכבים ממשפחות ומקהילות מגובשות" (שם), ועל דברים אלה אין שמח ממני כיוון שרומזים בעיני לאותו קריטריון הכרחי לפיתרון הרצוי והוא: "ביחד נשרוד ולחוד ניפול" (להרחבה: 'סימון שבילים').

לבסוף, בחלקו האחרון של הספר כתב הררי אודות האושר והניסיון לאתרו, וציין כי "המחקרים הפסיכולוגיים מצביעים באופן גורף על קשרים משפחתיים וקהילתיים כדבר שיש הכי הרבה טעם לרדוף אחריו". הררי הוסיף כי: "אדם שיש לו קשרים משפחתיים וקהילתיים הדוקים וטובים יהיה מאושר יותר באופן משמעותי מאשר אדם שיש לו קשרים רופפים או גרועים, ואין זה משנה מהו מצבם הכלכלי או אפילו הבריאותי של שני האנשים הללו" (עמ' 383). בהמשך, הררי חיבר בין המרדף לאושר לבין התפוררות המשפחה והקהילה והסיק שלמרות השיפור העצום שחל בתנאי החיים החומריים של בני האדם במאתיים השנים האחרונות, האושר הפוטנציאלי התקזז ברובו על ידי קריסת המשפחה וכיום האדם הממוצע אינו מאושר יותר היום מאשר בשנת 1800.

give_happiness_a_chance_by_jingidy

בקיצור, הפריזמה על המשפחה והקהילה בספר מציגה לנו לא מעט נקודות בעייתיות, הן על המקום ההולך ונשחק שלהן אל מול הכוחות העצומים של השוק והמדינה, והן על כך שהמציאות האינדיווידואלית והמנוכרת שבה אנו חיים רק פוגעת בתחושת האושר שלנו. עם זאת, וזה המקום לשמור על אופטימיות, בעזרת לכידות משפחתית וקהילתית נוכל הן לשמור על האינטרסים הציבוריים שלנו בצורה מוצלחת יותר (רמז לפוסט הבא..), ואם לא זה אז לפחות להיות מאושרים יותר !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s