הטיפוח האכפתי

לפני חודשיים קראתי את הספר 'מצוינים' של מלקולם גלדוול, בו הוא ניסה להסביר למה אנשים מסוימים מצליחים יותר מאחרים, והצביע על משפחה תומכת, רצוי גם משכילה ומבוססת, כתנאי ראשון במעלה לכך.

גלדוול הקדיש פרק שלם בספרו למושג אינטליגנציה מעשית: "ידיעה המסייעת לאדם לקרוא מצבים נכון ולהשיג את מה שהוא רוצה" (עמוד 95). בפרק הוא הציג מחקר שביצעה הסוציולוגית אנט לארו בקרב 12 משפחות שהוביל אותה למסקנה שקיימות רק שתי פילוסופיות הוריות: האחת, "טיפוח איכפתי", הרווחת יותר בקרב הורים מהמעמד הבינוני ומתאפיינת בניסיון אקטיבי לעודד ולהעריך את כישרונותיו, דעותיו וכישוריו של הילד על מנת להעניק לו תחושת זכאות, והשנייה, "הישג של גדילה טבעית", הרווחת בקרב הורים מהמעמד הנמוך, אשר רואים עצמם כאחראים על הטיפול בילדיהם, אבל מניחים להם לגדול ולהתפתח בכוחות עצמם.

כידוע, היתרון התרבותי שמצוי בידי ילד שזוכה לטיפוח אכפתי הוא אדיר, בהתחשב בכך שהוריו לימדו אותו את כללי המשחק, דחקו, האיצו, עודדו והקנו לו גישה ומיומנויות מתאימות להצלחה בעולם המודרני. אך מהו אותו עולם מודרני אם לא אותה האמנה החברתית בין הפרט, המדינה והשוק שבה המשפחה והקהילה מצאו עצמן בשפל מדרגה היסטורי. מחד, המדינה והשוק תובעים מאיתנו כיום יותר מדי בתמורה לסיפוק הצרכים שלנו, ומאידך מרוקנים את ערך המשפחה לכדי תפקידה הרגשי בלבד בו בעת שהמדינה נמנעת מלסייע לה לבצע את תפקיד זה בצורה טובה.

דוגמא אחת ניתן למצוא בכך שאנחנו עובדים המון שעות ובאופן לא יעיל (לפחות ביחס ליתר המדינות ולעבר שלנו). כתוצאה מריבוי השעות ומהלחץ שנגרם בעבודה אנחנו נשחקים פיזית, קוגניטיבית ונפשית, ולכן אין לנו את הפנאי והאנרגיה להקדיש לאחרים, ובטח לא להתפנות לפילוסופיות חינוכיות "אכפתיות" למיניהן. יתרה מכך, מי מכם שחש שחיקה מסוימת וניגש עמה לרופא בוודאי יודע שאין כיום בידיו יכולת לאבחן שחיקה (כיוון שהיא סובייקטיבית), אלא רק דיכאון, חוסר תפקוד וכדומה. כפועל יוצא קופות החולים לא ממש יודעות כיצד לטפל באותה שחיקה, וגם אם כן נגלה שהמוסד לביטוח לאומי סולד מהנושא ומעדיף להימנע מלפצות עובדים כה רבים בשל כך. למזלנו ישנם אנשי אקדמיה מהשורה הראשונה בשיתוף איגוד הרופאים התעסוקתיים אשר עמלים גם בגזרה רפואית זו כדי ליצור בה שינוי שכבר קיים במדינות אחרות.

ובאשר אלינו, הרי בסופו של יום החוזק שלנו כקהילה ייבחן ביכולת שלנו לאפשר לכל אחת מהמשפחות ליישם את אותו 'הטיפוח האכפתי', ולשם כך עלינו  להוסיף ולפעול להמחשת התמורה העצומה שאימוצה יביא לעתידנו ולעתיד ילדינו.